קנאביס הוא הסם האסור הנפוץ ביותר הנצרך בישראל. על פי נתוני הרשות למלחמה בסמים, כ-27% מהאוכלוסייה מעל גיל 18 צרכו קנאביס בשנה האחרונה. משתמשים רבים שואלים את עצמם כמה זמן קנאביס נשאר בשתן, ולא ניכנס לסיבות שהם שואלים את זה.
במאמר הזה ננסה לענות על השאלה הזאת בצורה המקיפה ביותר. רק חשוב להדגיש שאסור לראות במאמר הזה המלצה לפעולה כזאת או אחרת, וכמובן שאנחנו לא לוקחים אחריות במידה ונותר קנאביס בשתן גם לאחר הדברים שכתובים כאן.
ולפני שנתחיל, חשוב לציין: אם אתם מרגישים שאתם מעשנים יותר מדי, או שאתם לא מצליחים להפסיק עם הקנאביס – אנחנו כאן בשבילכם.
המרכיב הפעיל העיקרי בקנאביס
המרכיב הפעיל העיקרי בצמח הקנאביס הוא טטראהידרוקנבינול (THC) – חומר פסיכואקטיבי האחראי להשפעות הפיזיולוגיות והנפשיות לאחר צריכת הסם. מחקר שפורסם ב-Journal of Analytical Toxicology ב-2006 מצא כי זמן מחצית החיים הממוצע של THC בגוף הוא כ-56 שעות.
אולם, קצב פינוי ה-THC משתנה באופן ניכר בין פרטים שונים באוכלוסייה. לדוגמה, מחקר נוסף שפורסם בכתב העת Toxicology Letters ב-2009 בחן מדגם גדול של משתמשי קנאביס כבדים, ומצא שאצלם זמן מחצית החיים של THC הגיע בממוצע ל-103 שעות, כלומר כ-4.3 ימים.
כמה זמן קנאביס נשאר בשתן?
קצב פינוי ה-THC מהגוף תלוי במספר גורמים:
- תדירות השימוש – מחקרים הראו שככל שהשימוש תדיר יותר, כך עולה רמת ה-THC המצטברת ברקמות ולוקח זמן רב יותר להתפנות לאחר הפסקת השימוש.
- מינון בכל פעם – מינון גבוה יותר שנצרך גורם לעלייה בריכוז ה-THC בדם וברקמות, ולכן זמן פינויו ארוך יותר.
- שיטת צריכה – עישון גורם לספיגה מהירה של THC, בעוד אכילה גורמת לספיגה איטית יותר אך ממושכת יותר.
- משקל – אצל אנשים שמנים פחות, ה-THC מתפנה מהר יותר ביחס למשקלם.
- גיל ומגדר – פינוי ה-THC איטי יותר אצל נשים ואנשים מבוגרים יותר.
כאשר ה-THC מתפנה מהגוף, חלקו מופרש החוצה דרך השתן. בנוסף, הכבד הופך את ה-THC למטבוליט שנקרא THC-COOH אשר אף הוא מופרש בשתן. רמת המטבוליט הזו יכולה לשמש כאינדיקטור לכמות ה-THC שצרך המשתמש.
איך בודקים הימצאות שאריות קנאביס בגוף?
קיימות מספר שיטות מקובלות כיום לזיהוי וכימות נוכחות קנאביס בשתן בעזרת בדיקות שתן:
- בדיקות סקר אימונוכימיות (IMMUNOASSAYS) – אלו בדיקות פשוטות יחסית הבודקות האם רמת הסף של THC או המטבוליט שלו גבוהה מהרף המקובל כתקין. רגישותן של בדיקות אלה נמוכה יחסית והן עלולות לתת תוצאות שליליות כוזבות.
- בדיקות כרומטוגרפיה גזית מצומדת עם ספקטרומטריית מסות (GC/MS) – שיטה מדויקת ורגישה לאימות וכימות של רמת ה-THC והמטבוליט בשתן. נחשבת ל"סטנדרט הזהב" של הבדיקות.
- שיטות כרומטוגרפיה נוזלית עם ספקטרומטריית מסות (LC-MS/MS ,UPLC-MS/MS) – שיטות חדישניות ומדויקות עוד יותר לאבחון רמות נמוכות מאוד של THC והמטבוליט שלו בשתן.
בקרב משתמשי קנאביס כבדים, ניתן לזהות את נוכחות ה-THC והמטבוליטים בשתן במשך שבועות רבים לאחר הפסקת השימוש. כך למשל במחקר שפורסם ב-Toxicology Letters ב-2009 נמצא שאצל משתמשים סדירים ניכרו רמות THC מזוהות בשתן במשך ממוצע של כ-30 יום לאחר הפסקה.
כדי לנסות ולצמצם את הסיכוי לבדיקת שתן חיובית, קיימות מס' אסטרטגיות מקובלות:
- הפסקה מוחלטת של השימוש בקנאביס לתקופה הארוכה ביותר האפשרית לפני הבדיקה. ככל שמפסיקים זמן רב יותר מראש, כך פוחתים הסיכויים לתוצאה חיובית.
- שתייה מרובה של נוזלים במיוחד ב-48 השעות שלפני הבדיקה כדי לדלל היטב את ריכוז השאריות בשתן. מומלץ לשתות לפחות ליטר ביום.
- פעילות גופנית אירובית אינטנסיבית בימים שלפני הבדיקה על מנת לזרז מטבוליזם שומנים ושחרור מוקדם יותר של שאריות מהם.
- נטילת משלשלים חזקים כגון מגנזיום ב-12 השעות שלפני הבדיקה כדי לרוקן היטב את המעיים.
עם זאת חשוב לציין שאף אחת מהשיטות הללו אינה מבטיחה הצלחה מוחלטת, והדרך הבטוחה ביותר היא הימנעות מוחלטת משימוש בקנאביס.
במאמר הזה ניסינו לענות על השאלה כמה זמן קנאביס נשאר בשתן בצורה הכי מקיפה שאפשר. אנחנו מקווים שהמאמר הזה ענה על כל השאלות שלכם, ונתן לכם את כל המידע שאתם צריכים. אם אתם רוצים להתייעץ באנונימיות, אתם מוזמנים לפורום שלנו.
