לא פעם עולה השאלה האם קנאביס ממכר והתשובה לכך מתחלקת בין אלו הטוענים כי הצמח אינו ממכר כלל לבין אלו הטוענים כי ישנה התמכרות.
עם זאת, גם הטוענים כי מריחואנה עלולה לגרום להתמכרות יודעים כי בהשוואה לסמים אחרים ולתרופות מרשם ידועות, החומר ממכר ברמה פחותה יחסית.
במאמר הזה אנחנו נענה על השאלה שצרכני מריחואנה רבים שואלים את עצמם – האם קנאביס ממכר – ונתייחס להשפעות השונות על פי סוג השימוש, התדירות ומאפיינים נוספים.
ההנחה כי מריחואנה בטוחה לחלוטין לצריכה נובעת בעיקר מכך שהיא מופקת ממקור צמחי ולא תעשייתי, ומכך נגזר כי כמוצר טבעי קנאביס בטוח יחסית לשימוש ואינו מזיק. אולם, אף שמריחואנה אינה ממכרת כמו סמים קשים ידועים אחרים כמו הירואין וקוקאין, בשימוש ממושך עלולה להתפתח תלות נפשית וגופנית בצמח.
השימוש בקנאביס גורם להפרשת דופאמין במוח, ובשל כך בצריכה ממושכת עלולה להיווצר תלות בחומר במטרה לשמור על רמות דופאמין גבוהות. דבר זה אינו שונה מתרופות אחרות, שנמצאות בשימוש נרחב יותר, אשר גם הן, בשימוש קבוע, מרגילות את המוח לרמות דופאמין גבוהות.
ניתן לומר כי בשימוש רנדומלי קנאביס אינו נחשב לחומר ממכר, אולם בשימוש קבוע הסיכון להתמכרות עולה, ולכן יש לקחת זאת בחשבון כאשר צורכים אותו באופן קבוע ויומיומי לאורך זמן.
אמנם, השיח על הלגיטימיות של השימוש בקנאביס טעון ומאד פוליטי, לצד אלו הקוראים לליגליזציה ישנו לובי חזק של מתנגדים הרואים בו חומר מזיק. אולם, גם לתומכים בליגליזציה ולקהל המשתמשים הנאמן כדאי להכיר את השפעות הצמח, ובכללן את הסיכונים.
כל האמת על התמכרות לקנאביס
הרבה מיתוסים נקשרו בעבר לקנאביס. נאמר עליו שהוא סם מסוכן ושהדרך מעישון שאכטה של וויד עד להתמכרות לסמים קשים מהירה. שמה של המריחואנה נשזר כחומר ממסטל שגורם להזיות ולאיבוד עכבות והצמח זכה לפרסום שלילי.
מאידך, בשנים האחרונות הקנאביס זכה לעדנה, לאחר שהחומר נכנס לשימוש רפואי, ולאחר שמדינות רבות החלו במדיניות של דה קרימינליזציה או ליגליזציה כלפי המשתמשים.
לצד מגמה זו של מתן לגיטימציה לשימוש במריחואנה, החלו גם להיערך מחקרים רפואיים, שלא נערכו בעבר, אשר דרכם ניתן כעת ללמוד על השפעות הצמח על המוח והגוף.
ממחקרים אלו ניתן ללמוד על סגולותיו של הצמח לטיפול בכאבים כרוניים, כנוגד חרדות, כמסייע לטיפול בהפרעות אכילה וכו'. סגולות אלו מאפשרות למשתמשים רבים הקלה ומזור, במקומות שבהם התרופות הגנריות אינן משפיעות.
אולם, לצד מחקרים חדישים אלו, התגלה כי הקנאביס טומן בחובו סכנות, גם אם הן פחותות בהשוואה לסמים קשים ממנו. אחת מהן היא הסיכוי להתפרצות של פסיכוזה עקב השימוש.
אמנם הקנאביס אינו הגורם לפסיכוזה, אולם הוא עלול לשמש כזרז להתפרצות כזו, בעיקר אצל משתמשים אשר להם היסטוריה משפחתית של הפרעות מסוג זה.
סיכון נוסף הוא בשימוש לא זהיר בקרב בני נוער, שכן הם נמצאים עדיין בשלבי התפתחות, וחומרים משני תודעה עלולים להשפיע על ההתפתחות השכלית שלהם ביתר שאת.
סכנות נוספות ידועות הן הסכנה לנזק לריאות עקב תהליך העישון, אולם חשוב לציין כי ניתן לצרוך קנאביס גם בשמן וגם באידוי, כך שניתן לצמצם את הנזק במקרה זה. לכן, חולי אסתמה ובעלי רקע של מחלות ריאה כרוניות מוטב כי ישקלו שימוש באופציות אחרות שאינן כוללות עישון.
בשימוש ספורדי או רנדומלי, לא נמצא מענה מובהק לשאלה האם קנאביס ממכר, אך נראה כי בצריכה ממושכת טמונה הסכנה הגדולה בהתמכרות. לכן, יש להתייחס לקנאביס בשימוש ארוך טווח בזהירות.
מומלץ שלא לצרוך מריחואנה על בסיס יומיומי וקבוע, אלא אם כן הוא ניתן במרשם או משמש כתרופה, ובמצב זה כדאי להיוועץ ברופא אם חלים תסמיני התמכרות או תופעות לוואי שלא היו קיימים לפני השימוש.
כיצד להיגמל מקנאביס
צרכנים הצורכים קנאביס באופן קבוע יודעים לא פעם להוריד בכמויות או לקחת הפסקה כדי לתת לגוף להתנקות מהחומרים הפעילים המצויים בו.
לעיתים, כאשר הגוף מסתגל לרמות גבוהות של דופאמין, הוא מתקשה לחזור ולייצב את הפרשת ההורמון בעצמו. לכן עלולה להיגרם ירידה ברמות לאחר הפסקה בשימוש ועמה יכולים להגיע תסמיני גמילה אופייניים.
בין תסמינים אלו ניתן למנות למשל: תחושת עייפות, בלבול וחוסר ריכוז, תחושה של דאון וכובד, נדודי שינה והופעת חרדות. תסמינים אלו עשויים לחלוף לאחר תקופת התנקות, אך בשימוש ארוך נוצרת תלות פסיכולוגית, שבה האדם עשוי להתרגל לרוגע שמשרה הצמח או ל"היי" שזנים מסויימים משרים עליו.
בלעדיהם, ההתמודדות היומיומית הופכת להיות מאתגרת יותר וישנו געגוע לתחושות המיידיות הללו שהקנאביס מאפשר.
כתוצאה מכך, לעיתים קשה להיגמל כליל מהשימוש בקנאביס, אלא אם כן ההפסקה נעשית באופן תומך, שמציע מענה על החוסרים שנגרמו עקב הפסקת השימוש.
אלטרנטיבות לשימוש בקנאביס
אחרי שענינו על השאלה הבסיסית האם קנאביס ממכר, הגיע הזמן להתייחס לדרכי הגמילה. כדי להגיע למצב של גמילה מוחלטת מקנאביס יש צורך ברכישת הרגלי חיים אחרים. קשה לוותר על הרגל, במיוחד אם הוא נתפס כמיטיב בעיני האדם במשך תקופה ארוכה. לפעמים לא ניתן להחליף הרגל אחד באחר שיענה בדיוק על אותם צרכים ויש צורך בכמה הרגלים או מענים.
כדי לענות על הצורך בשחרור דופאמין במוח ניתן לעשות ספורט באופן קבוע. רצוי שזה יהיה ספורט שאפשר להתמיד בו. אם השימוש בקנאביס הוא לשם רגיעה, ניתן לנסות תרגולי מדיטציות או דימיון מודרך.
בנוסף, אפשר ליצור סביבת שינה "נקיה" בכל ערב לפני שנכנסים למיטה, כדי לאפשר לגוף להיכנס למוד של שנת לילה והרדמות. ניתן גם לשקול טיפול תומך של שיחות עם אנשי מקצוע כדי להתמודד עם ההסתגלות למצב החדש ולשנות הרגלים.
ככלל, אין מדריך אחיד לגמילה מקנאביס, שכן לכל אדם יש את ההעדפות שלו ואת מה שעובד הכי טוב עבורו. אולם, יצירת סביבה תומכת יכולה לשפר את הסיכוי להתחיל תהליך גמילה ולהתמיד בו.
בנוגע לשאלה האם קנאביס ממכר, ניתן לומר בבטחה כי למרות שהוא עלול לגרום לתלות, זהו מצב הפיך. אם אתם שוקלים תהליך כזה ותרצו סיוע וייעוץ, מוזמנים להשאיר פרטים ונחזור אליכם בדיסקרטיות ובמהירות.
