כאדם שמתמחה בטיפול בבעיות התמכרות, אני תמיד מחפש דרכים לשפר את הגישה שלי ואת הכלים שאני מציע למטופלים שלי. לאחרונה קראתי מחקר שמאוד עניין אותי והוא נוגע לטיפול CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי) אינטנסיבי במרפאות חוץ לאנשים עם תסמונת הקשורה לשימוש בחומרים. המחקר נערך במערב שוודיה וכלל 35 מטופלים שעברו טיפול אינטנסיבי בן ארבעה חודשים, ולאחר מכן השתתפו בהערכה של התוצאות.
שיטת המחקר ותוצאות עיקריות
במחקר השתתפו 18 גברים ו-17 נשים, והוא נועד להעריך את ההשפעות של טיפול קבוצתי אינטנסיבי המבוסס על CBT. החוקרים אספו נתונים באמצעות מספר שאלונים, ביניהם שאלוני דיכאון וחרדה של בק, סולם הערכה עצמית של רוזנברג, סולם הייאוש וסולם התקווה. המטרה הייתה לבחון את השינוי בחרדה, דיכאון, תחושת ייאוש, הערכה עצמית ותחושת התקווה לאחר סיום הטיפול.
תוצאות המחקר היו מעודדות מאוד. נמצא שיפור משמעותי בכל המדדים שנבדקו – ירידה בחרדה, דיכאון ותחושת ייאוש, ועלייה בהערכה עצמית ובתקווה. אחד הממצאים המעניינים היה הבדל במידת השיפור בין גברים לנשים: אצל נשים נמדד השיפור הגדול ביותר בחרדה ובדיכאון, בעוד שאצל גברים השיפור הבולט היה בהערכה העצמית ובתחושת התקווה.
השלכות על טיפול בגמילה מקנאביס
כמטפל המתמחה בגמילה מקנאביס, הממצאים של המחקר הזה עוררו בי מחשבות רבות על האופן שבו אנחנו יכולים להשתמש בטכניקות CBT אינטנסיביות כדי לסייע למטופלים שלנו. הרבה פעמים, מטופלים מגיעים עם תחושת ייאוש, חוסר תקווה, ותחושת ערך עצמי נמוכה כתוצאה מהתמכרותם לקנאביס. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, שמבוסס על עבודה על דפוסי מחשבה והתנהגות, יכול לעזור לשבור את המעגל הזה.
המחקר מראה שטיפול אינטנסיבי, שמתמקד בקבוצות קטנות ומשך זמן קצר, יכול להשיג תוצאות מרשימות. עבור מטופלים בהתמכרות לקנאביס, ייתכן שזה אומר שמינון גבוה ואינטנסיבי יותר של טיפול CBT עשוי להיות יותר יעיל בשבירת הדפוסים השליליים ובחיזוק תחושת התקווה וההערכה העצמית.
התאמה למטופלים שונים
אחת הנקודות החשובות ביותר שעלו מהמחקר היא החשיבות של התאמת הטיפול לצרכים הייחודיים של כל מטופל. הנשים במחקר הראו שיפור גדול יותר בחרדה ובדיכאון, בעוד שהגברים הראו שיפור גדול יותר בהערכה העצמית ובתחושת התקווה. זה מדגיש את הצורך לגשת לטיפול באופן גמיש ואינדיבידואלי, ולזכור שלא כל המטופלים יגיבו באופן דומה לטיפול.
בטיפול בגמילה מקנאביס, חשוב לזהות את התחומים שבהם המטופל מרגיש הכי מאוים או חסר ביטחון, ולעבוד עליהם בצורה ממוקדת. למשל, אם מטופל מסוים סובל מדיכאון עמוק בעקבות השימוש בקנאביס, טיפול שמכוון ישירות לדפוסי המחשבה השליליים יכול להוביל לשיפור משמעותי במצבו.
ממצאים למחשבה
אחד הממצאים החשובים ביותר מהמחקר הזה הוא שהשיפור במצבם של המטופלים לא היה רק כתוצאה מהפחתה בשימוש בחומרים, אלא גם כתוצאה משינוי בתפיסות שלהם לגבי עצמם והעתיד שלהם. עבור מי שמתמודד עם התמכרות לקנאביס, זה יכול להיות שינוי מהותי – להבין שהמאבק הוא לא רק להפסיק להשתמש, אלא גם לבנות מחדש את האמון בעצמם ואת התקווה לחיים טובים ובריאים יותר.
בפועל, זה אומר שאנחנו כמטפלים צריכים לשים דגש לא רק על ההפחתה בשימוש, אלא גם על השיפור במצב הרגשי והפסיכולוגי של המטופלים שלנו. בסופו של דבר, המטרה שלנו היא לעזור למטופלים שלנו להרגיש טוב יותר לא רק פיזית, אלא גם נפשית ורגשית.
סיכום
המחקר שבחן את ההשפעות של טיפול קבוצתי אינטנסיבי מבוסס CBT מספק לנו תובנות חשובות על איך אנחנו יכולים לשפר את הטיפול במטופלים שלנו. הממצאים מדגישים את הצורך לגשת לטיפול בגמילה מקנאביס בצורה מותאמת אישית, תוך התמקדות לא רק בהפחתה בשימוש אלא גם בשיפור במצב הרגשי והפסיכולוגי של המטופלים. באמצעות שימוש בטכניקות של CBT אינטנסיבי, נוכל לעזור למטופלים שלנו לשבור את מעגל ההתמכרות ולבנות חיים חדשים עם תחושת תקווה וביטחון עצמי.
